לעשות לוקליזציה ליוזר פרסונה, להוסיף טולטיפ ליד הפלייס הולדר ולתכנן את הג'רני - לא הבנתם מה אנחנו מנסים להגיד? לא נורא, עוד רגע הכל יהיה ברור. אם גם אתם רוצים להבין מה זה המיקרו-קופי הזה שכל הצעירים מדברים עליו לאחרונה, הנה כל המושגים שחשוב להכיר
אפיון שפה – התשתית של כל מיקרו-קופי טוב. אפיון שפה הוא מסמך אסטרטגי שמגדיר את הקול של המותג – עם מי הוא מדבר, על מה הוא מדבר ואיך הוא מדבר, ומקנה למותג אנושיות שאנשים יכולים להבין, להזדהות איתה, ולזכור אותה. אפיון השפה קובע כמה מעונב, מגניב, קליל או רציני יישמע המותג ומכאן גם איך יהיה המיקרו-קופי שלכם.
בוּלטים – בוּלטים הם פירוק לנקודות קצרות של מה שחשוב לנו להגיד. בעברית קוראים להם תבליטים, כי זה מה שהם עושים – מבליטים. כמו כותרות, הבוּלטים מאפשרים לקורא לסרוק את הטקסט ולהבין יותר בקלות מה הפואנטה כאן. בשימוש נכון, הבוּלטים עוזרים לטקסט שלנו להיות מהיר יותר ולעודד את הקורא לפעולה.
ג'רני – בעברית – מסע. בשיווקית – מסע לקוח. הג'רני הוא סך כל השלבים שהלקוחות שלכם עוברים מהרגע שנכנסו לממשק, ועד שהגיעו ליעד שהגדרתם, בין אם מדובר על הוספת מוצר לסל, מילוי טופס הרשמה, הקלקה להמשך או מעבר לאתר אחר.
דף נחיתה – דף אינטרנט שנוצר עבור קמפיין שיווקי או פרסומי. זה המקום בו המשתמש "נוחת" לאחר שלחץ על קישור במייל, או על מודעה בגוגל, יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר או כל מקום אחר במרחבי האינטרנט. המטרה של דפי הנחיתה היא להניע לפעולה מסוימת (או כמה) – הרשמה לשירות, רכישת מוצר, מענה על שאלון, הורדת קבצים ועוד.
הודעת שגיאה – מופיעה במקרה של תקלה או כאשר קורה משהו בלתי צפוי במערכת ההפעלה או היישום, וגם במקרים שהמשתמש ביצע פעולה לא נכונה כמו הזנת כתובת מייל לא תקינה, שדות חובה ריקים או שניסה להתקדם בלי לבחור באחת האפשרויות. שימו לב! יש כאן מוקש – בדרך כלל הודעת שגיאה היא לא המקום לנסות להצחיק או להתחכם. קחו בחשבון שיכול מאוד להיות שהגולש נמצא במצב מתסכל ולא בטוח שיש לו סבלנות לבדיחות עכשיו. הכי חשוב זה להסביר בדיוק מה קרה ואיך אפשר להתקדם.
וייר פריימינג – סכמה גרפית שמתארת באופן ויזואלי את המבנה הבסיסי של האתר, האפליקציה או דף הנחיתה, וקובעת בקווים כלליים את פריסת התוכן, המידע, זרימת המשתמשים, פונקציות והתנהגויות צפויות בממשק.
זכר נקבה – אחד האתגרים הגדולים ביותר של כותבי ממשקים כחול-לבן היא צורת הפנייה של הטקסט – זכר, נקבה, פנייה ברבים או פנייה לא מגדרית. שלא כמו הקולגות שלנו שכותבים באנגלית והחיים שלהם סטרובריז, העברית באה להטריל עם גוף ראשון, שני ושלישי וצורות נפרדות לשני המינים וגם לרבים ורבות. בהנחה שאנחנו רוצים לשמור על נייטרליות של טקסט (מומלץ, מתבקש ובואו, ב-2021 זה כבר כמעט סטנדרט), תידרש מאיתנו מעט אקרובטיקה יצירתית. כמה טריקים לכתיבה שיוויונית: שימוש בשם הפעולה במקום בציווי (הרשמה במקום הירשם), שימוש בשם הפועל (להמשיך, להוסיף, להתחבר), מילים שנגמרות ב-ך(שלך, אצלך, לך) ופעלים בזמן הווה שנגמרים ב-ה' (מנסה, רוצה, רואה).
חווית משתמש – באנגלית, User experience או בראשי תיבות UX. המונח מתאר את האינטרקציה בין משתמש למערכת (אתר, דף נחיתה, תוכנה או אפליקציה) ומתמקד בשאלה איך הרגישו המשתמשים בזמן הביקור. האם נהנו, הצליחו, עד כמה הם נתקלים בבעיות, בילבולים ובאגים, והכי חשוב כמה מתוכם השלימו את המסע שתכננתם.
טולטיפ – בעברית, רמז רץ – וכשמו כן הוא, בועת הסבר אינפורמטיבית שמופיעה לאחר הקלקה או מעכבר עכבר במקום מסויים באתר, ומכילה מידע שיעזור למשתמש לבצע פעולות מוגדרות. לדוגמה, בבחירת סיסמה, תופיע בועה שתעזור למשתמשים לדעת באיזה סימנים ותווים מותר להשתמש, כדי לבחור סיסמה תקינה ולהימנע מהודעת שגיאה.
יוזר פרסונה – דמות פיקטיבית שמייצגת את המשתמש ה"טיפוסי" בממשק. לכל פרסונה כזו יש סט תכונות, שאיפות, ערכים, רצונות והרגלים המייצגים צרכים אמיתיים ומבדלים אותה מפרסונות אחרות. במיקרו-קופי, מגדירים פרסונה במהלך אפיון השפה, כדי להמחיש את הטון והשפה שיאפיינו את הממשק.
כפתור – מניע או מאפשר למשתמשים לעשות פעולה מסוימת כמו לעבור למסך הבא, לאשר פעולה בתיבת דו שיח, לבצע רכישה ועוד. כדי שהמשתמשים ילחצו על הכפתורים, הם צריכים להבין מה בדיוק הכפתור הזה עושה, ומה יקרה אחרי ההקלקה. למשל, כפתור "הוספה לסל" יוסיף לסל אבל לא יעביר למעמד התשלום. הכפתורים לא צריכים לדבר בשפת המותג או להיות יצירתיים אם זה בא על חשבון וודאות ובהירות למשתשמים.
לוקליזציה – לוקליזציה היא הרבה יותר מתרגום הקופי או המיקרו-קופי משפה לשפה. בשביל זה יש את גוגל טרנסלייט. לוקליזציה היא תרגום שמעביר את החוויה והטון של הטקסט המקורי בהתאם לתרבות, קהל היעד, מאפייני השוק והמגבלות הלשוניות של השפה אליה מתרגמים.
משתמש – כל בן אדם שמבקר בחנות, קורא את הטופס, לוחץ על הלינק ועושה פעולות בממשק. משתמש הוא המונח הכי מקובל אבל עדיף שהמשתמשים לא ישמעו שאתם קוראים להם ככה. במקום, כדאי ללכת על מילה ידידותית יותר, בהתאם לאופי האתר והתחום – גולשים, חברים, הורים, נהגים או עצמאים הם רק כמה דוגמאות.
מצב אפס – מונח מעולם חווית המשתמש שמתאר מסך התחלתי וראשוני, לפני שבוצעה פעולה כלשהי, ולכן אין בנתיים מה להציג. לדוגמה: מסך Dropbox חדש בו לא נוצרו קבצים או תיקיות, עמוד הזמנות כשעוד לא התקבלו הזמנות או כשהמשתמש ביצע חיפש ולא קיבל תוצאות רלוונטיות.
ניוזלטר – מייל שיווקי מעוצב שנשלח באופן קבוע פעם בשבוע, בחודש או ברבעון ללקוחות שנרשמו אליו, ובא לספר על עדכונים, מבצעים או לספק תוכן מעניין ובעל ערך לקוראים. מיקרו-קופי בניוזלטרים בא לידי ביטוי בעיקר בכפתורים ובהנעות לפעולה שמשולבים בו.
סרגל ניווט – סרגל הניווט הוא תפריט שמציג את דפי האתר (את כולם או רק את אלה שאתם בוחרים להציג) ומאפשר מעבר נוח ומהיר ביניהם. חשוב שהגולשים יבינו מה עומד מאחורי כל אחד מהקישורים בסרגל הניווט אז נסו לא להתפזר עם היצירתיות אבל לגמרי אפשר להקליל אותם ולהפוך אותם לידידותיים יותר (אפילו שינוי לכאורה מינורי כמו "הסיפור שלנו" במקום "אודות" יעשה הבדל).
עיצוב – כמו סיימון וגרפונקל או מנטוס וקולה, מיקרו-קופי ועיצוב משפיעים מאוד אחד על השני. בעולם אידיאלי, הטקסט שלנו הוא זה שיכתיב איך יראה העיצוב ולא להיפך. בעולם של התכל'ס, הרבה פעמים נקבל את המסכים אחרי עיצוב ואנחנו אלה שנצטרך להתאים את אורך הכותרות שלנו, החלוקה לפסקאות וכו'. בשני המקרים, יש מקום לפינג-פונג מול המעצבת. זה ידייק את התוצר הסופי. כל זה לא אומר שאתם חייבים לשלוט בפוטושופ כמו שפוליקר שולט בבוזוקי, אבל כן כדאי להכיר מונחי יסוד בעיצוב גרפי ולנסות לדמיין איזה פרשנות עיצובית הטקסטים שלנו יכולים לקבל.
פלייס הולדר – באנגלית, שומר מקום, וכשמו כן הוא – שומר מקום. שורת טקסט שנמצאת בתוך השדה, מתארת בקצרה מה המשתמשים אמורים להקליד ונעלמת לאחר שהמשתמש הזין ערך כלשהו בשדה. לדוגמה, בשדה בו צריך להזין כתובת יופיע הכיתוב: "רחוב, מספר בית, ועיר"
צ'ק אאוט – שלב התשלום והמקטע האחרון של משפך המכירות שלכם. הצ'ק אאוט הוא החלק שהופך את זה לרשמי ביניכם לבין הלקוחות שלכם אז המיקרו-קופי כאן צריך להיות חד, חלק והכי ברור שאפשר. נסו לחשוב על החששות של הלקוחות בשלב הזה, מה יכול לגרום להם להחזיר את כרטיס האשראי לכיס ואז השתמשו במיקרו-קופי כדי להרגיע את החששות האלה ולהשרות ביטחון.
קידום אורגני (SEO) – תכירו את ה-Crawler, האלגוריתם רב-הזרועות של גוגל. תפקידו של ה-Crawler הוא לסרוק כמה שיותר אתרים ולהחליט במסתוריות (אף אחד לא יודע בוודאות מה השיקולים) איזה אתרים יוצגו בראש תוצאות החיפוש של גוגל. SEO ומיקרו-קופי מזכירים פיצה עם אננס – בדרך כלל לא הולך ביחד, אבל יש מצבים שזה עובד. לא משנה כמה מוצלחים יהיו המיקרו-קופי וחווית המשתמש שלכם, אם הם לא מתיישרים לפי עקרונות ה-SEO שחברת הקידום הגדירה, קיימת סכנה שגוגל תפגע בדירוג שלכם.
רגולציה – כשמיקרו-קופי פוגש מחלקה משפטית. כמעט בכל התחומים קיימות מגבלות רגולטריות שמשפיעות על הנוסח הסופי של המיקרו-קופי והטקסטים השיווקים שאתם כותבים – באיזה מילים אסור להשתמש, מה אסור שיתפרש מהטקסטים וכו'. המלצה שלנו – אל תתאהבו בטקסט לפני שהוא עובר תחת העיניים הבוחנות של היועצים המשפטיים של הארגון.
שדות חובה – שדות שהמשתמשים מחוייבים למלא כדי להמשיך בתהליך דיגיטלי, בדרך כלל מדובר בפרטים אישיים שלהם. שדות חובה עלולים להרתיע ולגרום למשתמש לנטוש את התהליך, לכן, בדיוק כמו בצ'ק אאוט, גם כאן למיקרו-קופי יש תפקיד חשוב – להסביר למשתמש למה אנחנו שואלים את מה שאנחנו שואלים ולשקף לו מה נעשה או לא נעשה עם המידע שלו.
תביאו רעיון, נתקענו
