תפריט נגישות

3 דקות קריאה

ראש בראש

4.11.24

למה להשוות? כי ככה אפשר ללמוד. שתי אפליקציות, אותו תחום ואותם פיצ'רים עם שתי שפות שונות. יצאנו לחקור

הדספייס VS קאלם – השוואת שפה, שיחה ומסרים של שתי אפליקציות המיינדפולנס המובילות בעולם

כשהמציאות מטורללת והכל מרגיש טו מאץ', לא מפתיע לראות את הפופולריות העולה של אפליקציות שמציעות כלים למציאת שקט נפשי ואיזון פנימי.
הדספייס (Headspace) וקאלם (Calm) הן שתי האפליקציות הפופולריות ביותר בתחום המדיטציה והמיינדפולנס. במבט ראשון, או יותר נכון, בקריאת התיאור של כל אחת מהן בחנות האפליקציות, הן נראות כמעט זהות – מדיטציות מודרכות, תרגולים, פלייליסטים לשינה עמוקה ועוד כמה אקסטרות מרגיעות.

בצלילה עמוקה יותר, מגלים שהבידול שלהן אחת מהשנייה הוא בדרך בה הן מתקשרות עם קהל היעד. אז קחו נשימה עמוקה, שחררו לאט, ובואו נבין יחד איך אפיון השפה והשיחה, הסטוריטלינג והמסרים הייחודיים של כל אחד מהמותגים עוזרים לבדל אותו מהמתחרה, פונים לקהלי יעד שונים ומשפיעים על חווית הלקוח הכללית. 

הדספייס: מיינדפולנס עם קריצה 

מי אמר שכדי ליהנות מהערך של תרגול מדיטציה חייבים לפנות את הלו"ז, להתמסר לחלוטין לתהליך או לעשות שינויים גדולים באורח החיים? בטח לא המייסדים של הדספייס, שלקחו על עצמם משימה: להנגיש את המדיטציה והמיינדפולנס לכולם. כדי לעמוד במשימה, הם יצרו אפליקציה שפונה אל המשתמשים בטון חמים ונגיש, כזה שלא חושש מקצת שובבות והומור. המטרה היא לנטרל סטריאוטיפים שקשורים למדיטציה ולקרוץ גם למשתמשים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בדרך אל האושר.

כמעט בכל נקודת מגע איתה, השיחה של הדספייס משדרת פשטות שקל להזדהות איתה. הבחירה בפמיליאריות היא בחירה אסטרטגית מכל הבחינות. היא משקפת את החזון והרצון של מייסדי הדספייס להוציא את המדיטציה ממחוזות הניו-אייג' ולהראות שגם אנשים שפחות מתחברים לריטריטים יכולים לשלב אותה בשגרה היומית ולהיתרם ממנה.

 

השפה היומיומית והרגועה נוכחת, בווליומים משתנים, לאורך ורוחב השיחה של הדספייס עם המשתמשים. בין אם מדובר על מיקרוקופי, ניוזלטרים, פוסטים בסושיאל השפה קז'ואלית ונינוחה, משובצת בהומור עדין ולא מתאמץ. כמו לדבר עם חבר שבאמת רוצה לראות אתכם מצליחים.
דמות המותג, מעין עיגול כתום, חמוד וקצת משונה, מחזקת עוד יותר את הגישה הקלילה של המותג, שיוצרת סביבה מזמינה ומאפשרת להתנסות במדיטציה ולהכניס אותה לחיים שלכם. 

הקול בראש

שפת המותג ותכונות האופי שלו באות לידי ביטוי גם בהדרכה הקולית שמלווה את סשני המדיטציה. מי שמעביר אותם הוא אנדי פאדיקומב, מייסד החברה ונזיר בודיהסטי לשעבר (עם תואר באומנות הקרקס 🤹‍♂️). הקול שלו נוסך מעין סמכות שלווה, ובאותה נשימה גם נגיש, ידידותי ונטול רשמיות. גם כאן, שוב, מדובר בהחלטה מכוונת – הדספייס מתווכת מונחים מעולם המיינדפול בשפה פשוטה, בהירה וסבלנית. 

מה המסר?

שחררו מהאידיאה של המדיטציה המושלמת. כאן הרעיון המרכזי הוא להיות טובים לעצמכם ולעשות מה שמתאים לנפש. החיים עמוסים וכאוטים וזה בסדר. אם אין לכם זמן עכשיו לסשן של שעה, גם 5 דקות של מדיטציה יכולות לעשות הבדל ולהביא ערך. 

קאלם: שלווה כסמל סטטוס

ברוכים הבאים לריטריט הבוטיק של קאלם (Calm), כאן תוכלו למצוא את המרחב המושלם להתבוננות פנימית. הצלילים היחידים שתשמעו מגיעים מאיוושת הרוח, פכפוך מים וקערות טיבטיות. בהשוואה להדספייס, הגישה כאן קלאסית יותר והשפה מלוטשת ומעודנת, פואטית במידה מסוימת. כל מה שקשור לטון ולשיחה של קאלם מכוון להשריית שלווה ורוגע עמוקים, מתוכן המדיטציות עצמן, קולות הטבע ברקע, עיצוב האפליקציה וכמובן, בחירת המילים.
קאלם שואפת להכניס את המשתמשים לסטייט אוף המיינד הרגוע כבר מהרגע הראשון, עם Loader קצר שמבקש, בפשטות, לקחת נשימה עמוקה.
המדיטציות המודרכות מועברות על-ידי מגוון קריינים, כולם רכי-דיבור, מדודים ומאופקים. פאלטת הגוונים שקטה והעיצוב מוקפד ומינימליסטי.  

מה המסר?

בניגוד לקלילות והאווריריות של הדספייס, החוויה בקאלם מרגישה ממוקדת, סולידית, שאפתנית ואקסקלוסיבית יותר. כאן לא תמצאו דמויות משונות או השתובבויות מילוליות. נכון, כולם יכולים לתרגל מדיטציה, אבל לפה מגיעים כדי לעמוד במטרה: מציאת באלאנס ואורח חיים מאוזן ונטול מתחים. זה לא אומר שהתחושות כאן הן של כבדות-ראש או רצינות-יתר. השפה של קאלם מצליחה להישאר טבעית ונגישה, מעצימה ומאפשרת. 

למשל מסך האונבורדינג הזה, שמזמין אותנו לסמן את המטרות העיקריות שלנו בשימוש באפליקציה. במקום להלל את הפיצ'רים שבאפליקציה או את ספריית הסשנים הענקית, קאלם מתמקדת בשינוי שהיא יכולה להביא לחיים שלנו ונותנת לנו סיבות מוחשיות וטובות להצטרף.

בשורה התחתונה

בניגוד לשירותים, לתכנים ולהצעת הערך הזהות למדי שהדספייס וקאלם מציעות, הדרך בה כל אחד מהמותגים פונה למשתמשים ולמשתמשים פוטנציאליים שונה לחלוטין. הגישה המחוייכת של הדספייס, עם הוייב הנגיש והטון הלא מחייב, קורצת יותר למשתמשים מתחילים וחסרי ניסיון, שרוצים לשלב מיינדפולנס בחיים העסוקים שלהם, אבל עזבו אותם משינויים גדולים בשגרת היומיום.
השיחה בקאלם אלגנטית יותר וההרגשה הכללית היא כאילו נכנסנו לריטריט קסום וטיפה יוקרתי שפסנתרן מנגן בו בלובי. זו חוויה מוכוונת מטרה אבל לא תובענית, שמתאימה למודטים מנוסים יחסית או כאלה שכבר צברו קילומטראז' מסויים של נשימות-שאיפות. ועכשיו לשחרר.

למי קראתם בלוג?